מפתח/ת אתריםתשובות לראיון

ערכת הטכנולוגיות העיקרית שלי היא [React או Next.js ל־frontend, Node.js/Express או Python ל־backend, PostgreSQL לנתונים יחסיים, ופריסה על AWS/Vercel]. בחרתי אותה על בסיס בשלות האקוסיסטם, דרישת שוק העבודה ופרויקטים אישיים שבהם יכולתי לאמת את הכישורים שלי. אני גם מרגיש בנוח עם [Vue, Angular, Django — הוסיפו כל ניסיון משני]. גישתי לבחירת טכנולוגיות פרגמטית: הכלי הנכון לדרישות הפרויקט, לכישורי הצוות ולצרכי תחזוקה ארוכי טווח — לא הפריימוורק הפופולרי ביותר ב־HackerNews.

אני מכוון ל־Core Web Vitals כמדד הביצועים העיקרי: LCP (Largest Contentful Paint) מתחת ל־2.5 שניות, INP מתחת ל־200ms, ו־CLS קרוב לאפס. אני משפר תמונות (פורמטי WebP/AVIF, גודל מתאים, טעינה עצלנית), מצמצם את גודל חבילת ה־JavaScript (code splitting, tree shaking), מנצל קאש בדפדפן, משתמש ב־CDN לנכסים סטטיים ומסיר משאבים החוסמים רינדור. אני מודד ביצועים באמצעות Lighthouse ו־PageSpeed Insights לפני ואחרי האופטימיזציה. ביצועים הם תכונה — אתרים מהירים מדורגים טוב יותר, ממירים טוב יותר ושומרים על משתמשים טוב יותר.

אני פועל לפי OWASP Top 10 כקו בסיס לאבטחה: אימות קלט למניעת XSS ותקיפות הזרקה, HTTPS בכל מקום, אימות מאובטח (hashing חזק לסיסמאות, טוקני CSRF, הגבלת בקשות/rate limiting), תצורת CORS נכונה וניהול תלויות (בדיקות קבועות באמצעות npm audit או Snyk). אני אף פעם לא מאחסן נתונים רגישים ללא צורך ומצפין את מה שכן מאחסן. אני מתייחס לאבטחה כפרקטיקה מתמשכת, לא כשלב בפרויקט — בדיקות אבטחה אוטומטיות ב־CI תופסות רגורסיות לפני שהן מגיעות לפרודקשן.

אני מעצב בגישת mobile-first: מתחיל מהתצוגה הקטנה ביותר ומשפר באופן הדרגתי למסכים גדולים יותר. אני משתמש ב־CSS Grid ו־Flexbox לפריסות גמישות, ביחידות יחסיות (rem, %, clamp()) לסקלביליות, וב־media queries להתאמות לפי נקודות שבירה. אני בודק על מכשירים אמיתיים לצד אמולציה ב־Chrome DevTools — אמולציה שימושית אבל לא תחליף. אני גם מתחשב באינטראקציות מגע (גודל יעד הקשה מינימום 44px, טיפול מתאים במצבי hover) ובהקראות הגופן על פני גדלי מסך שונים. עיצוב רספונסיבי הוא על חווייה מצוינת בכל מכשיר, לא רק התאמה למסך.

עבדתי עם WordPress (פיתוח תמות מותאמות, פיתוח פלאגינים, REST API), Contentful, Sanity ו־Strapi כאופציות ל־headless CMS. אני בוחר CMS על פי יכולת ניהול התוכן של הלקוח, דרישות ביצועים ומורכבות מודל התוכן. לאתרים שיווקיים שבהם עורכים לא־טכניים צריכים שליטה, headless CMS בצמד עם static site generator או Next.js מציע ביצועים מצוינים וגמישות עריכתית. תמיד מעצב את מודל התוכן כך שיתאים לזרימות העריכה, לא רק לנוחות טכנית.

אני משתמש בכלי ניהול פרויקטים (Linear, Trello, Notion) למעקב אחרי כל המשימות עם בעלות ברורה ולוחות זמנים. אני מנסח היקף עבודה ברור ותהליך לבקשות שינוי בתחילת הפרויקט — scope creep הוא הגורם העיקרי לפרויקטים שעולים מעל התקציב ומאחרים. אני מתקשר באופן יזום: עדכוני התקדמות שבועיים, איתות מוקדם לחסימות ומשלוחים בשלבים (mockups, אתר סטייג'ינג, סופי) שמאפשרים משוב לפני המוצר הסופי. אני מבצע פריסות בשלבים — dev, staging, production — כך ששום דבר לא נבדק לא מגיע לאתר החי.

Git הוא יסוד לכל מה שאני עושה. אני משתמש בענפי פיצ'רים (feature branches), הודעות קומיט תיאוריות ו־pull requests לכל שינוי — גם בפרויקטים סולו, כי זה בונה הרגלים טובים. בסביבות צוות אני פועל לפי conventional commits, מקשר PRs לבעיות/כרטיסים ומבצע ביקורות קוד מעמיקות. אני שולט ב־Git rebase ובאסטרטגיות מיזוג. אני גם משתתף בתרבות ביקורת הקוד: בדיקה של קוד של אחרים היא אחת הדרכים הטובות ביותר ללמוד ואחת התרומות בעלות הערך הגבוה ביותר שמפתח יכול להעניק לצוות.

אני משתמש ב־Can I Use כדי לבדוק תמיכה בתכונות לפני מימוש ומחליט על polyfills או גישות חלופיות לתכונות קריטיות שאינן נתמכות באופן אוניברסלי. אני מגדיר מדיניות תמיכה בדפדפנים עם הלקוח בתחילת הפרויקט — תמיכה ב־IE11 נושאת השלכות עלותיות אמיתיות. אני בודק לפחות ב־Chrome, Firefox, Safari ו־Edge. אני משתמש ב־autoprefixer לרוחבי ספקים ב־CSS וב־Babel לטרנספילציה של JavaScript כשצריך. אני גם מעצב לפי עקרון ה־progressive enhancement: חוויית הליבה עובדת בכל מקום; תכונות משופרות מוסיפות ערך היכן שנתמכות.